שמואל ב' כ"ב הוא פרק בתנ"ך המספר את שיר ההלל ששר דוד לה' לאחר שניצל מאויביו. בפרק זה מביע דוד את תודתו לאלוהים על הגנתו והצלתו. הוא מכיר בכך שאלוהים הוא שהציל אותו מאויביו ושאלוהים הוא שאפשר לו לנצח עליהם. הוא גם מכיר בכך שאלוהים הוא הסלע שלו והמבצר שלו, ושהוא זה שנותן לו כוח ואומץ.
שיר ההלל של דוד הוא תזכורת לנו לכוחו של אלוהים וליכולתו להציל אותנו מאויבינו. זוהי גם תזכורת לחשיבות הכרת תודה לאלוהים על הגנתו והצלתו. עלינו להיות אסירי תודה על ההגנה וההצלה שאלוהים מספק לנו, ועלינו לשאוף לחיות את חיינו באופן שימצא חן בעיניו.